<h1>איסור והיתר לרבינו יעקב ב"ר משה מבניולש פכ"ב</h1>
<h2>דף ו:</h2>
בשר שחוטה שנמלח עם בשר נבלה אסור, דכתיב [ויקרא י"א] אלה הטמאים לכם בכל השרץ, לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן. ואפילו נמלח בכלי מנוקב. דאע"ג דטריד לפלוט ציר בלע ציר. והוא שהנבלה למעלה. דאם היא למטה, בקליפת מקום חיבורו סגיא. דגים ועופות שמלחן זה עם זה אסורין ואפילו נמלחו בכלי מנוקב. והטעם שהדגים קרום שלהם רך, ופולטים תחלה. והעופות עורם קשה מדגים, ואחר שנחו דגים מפליטתם פולטים העופות, ואחר כך בולעים דגים מהם. וזה כשהדגים עומדים תחתונים, שדם העופות נופל עליהם ואוסר אותם. אבל אם הדגים עומדים עליונים מהעופות מותרים בדיעבד. ולכתחלה אסור למלוח דגים עם בשר אפילו עומדים עליונים, שמא אינו נותן דעתו בכך ויעמדו תחתונים ויאסרו הדגים. והני דגים דאמרינן דאסורים, אינו מועיל להם אם חוזר ומולח אותם, דכיון דפלטה דם דידה [לא] נפיק מינה דם דאתי מעלמא על ידי מליחה. ועופות לאו דוקא, דכל שכן בשר אחר, לפי שהוא קשה מבשר עופות אסורים. ודוקא דגים ועופות, אבל בשר אחר ועופות אינן נאסרין, ואע"פ שהדבר ידוע שהבשר קשה לצאת מידי דמו יותר מהעופות ויש לומר דבתר דנחי עופות פליט שאר בשר ובלעי עופות מיניה אע"פ [כן] אפשר לומר כי הבשר על ידי שהוא מופשט ומנותח קל הוא לצאת כמו דם העופות שהן שלמים והם בעורם.
